אנרגיה

אנרגיה

אסדות הגז

"האזרחים" תומכים במאבקן של עשרות רשויות מקומיות, ביחד עם שומרי הבית, עמותת צלול, מגמה ירוקה,  מאבק  2020,  מטה המאבק לבינוי שפוי ועוד  –  להרחקת אסדות הגז מריכוזי האוכלוסייה. מתוך בחינת הנתונים על ידי מומחים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם, עולה כי המתווה  שנבחר מסכן את בריאות וחיי תושבי המדינה,  איננו כלכלי למדינה,  יהווה סכנה ביטחונית משמעותית ואף יגרום לזיהום אוויר חמור.  בנוסף, הוא עלול לגרום לפגיעות באספקת מי השתייה וההשקיה, לפגיעה  במי תהום, לפגיעה מתמשכת בים ובחופים, לפגיעה בביולוגיה הימית ולפגיעה בתיירות הפנים והחוץ. כדי לשפר את המצב, על ישראל לנצל את אנרגיית השמש באופן מיטבי. 

מאגרי גז התגלו במים הכלכליים של מדינת ישראל, במרחק של 90 ועד 120 ק״מ מהחוף הישראלי.  גז הינו אנרגיית מאובנים בדומה לפחם ונפט,  ומשכך הוא מזהם מטבעו,  הן בגזי חממה והן בחלקיקים ותרכו בות אחרות אשר פליטתם גורמת לנזק בריאותי ומחלות, ביניהן מחלות לב, מחלות דרכי הריאה, וסרטן. נשים, ילדים ובני הגיל השלישי, פגיעים יותר מהזיהום הנוצר, מאשר האוכלוסייה הכללית.  

מתווה הפיתוח לשדות הגז שנבחר ליישום,  כולל,  בנוסף לאסדת תמר שהוקמה מול אשדוד ואשקלון  ,מספר אסדות ענק לטיפול בגז בקרבת חופי ישראל  ,מיישו בי דור ונחשולים בצפון ועד נתניה בדרום. תשתית הפקת הגז כוללת בנוסף גם מערך צנרות מקשרות בים וביבשה ושני מתקני אחסון לקונדנסט )תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז,  שהוא סוג של דלק קל,  בעל מאפיינים מסוכנים בזמן התנדפות ושפך(. מתקנים אלה ממוקמים באתר חגית, בין בת שלמה ליוקנעם, ובאתר מט"ש מרץ בעמק חפר. 

המתווה הנוכחי עלול לגרום בשנים הקרובות ליצירת ארבעה אזורים פטרוכימיים חדשים ולהגדלת התפוקה הפטרוכימית במפרץ חיפה באופן משמעותי,  על כל הסיכונים המתלווים למפעלים מסוג זה,  ה ן  בעת תפעול שוטף ושגרתי והן בעיתות חרום ובשעת תקלות וארועים חריגים.

מתווה פיתוח מתאים יותר, אשר הוצע על ידי שותפויות הדלק בעצמן בתחילת התהליך, ואשר ייושם במאגרי תנין וכריש כמו גם במאגרים רבים בעולם, הינו בשיטה של אסדות צפות מעל מאגרי הגז. מיקום אסדה צפה על פי הבאר מרחיק את האסדה ללב ים, מונע את מרבית הסכנות הכרוכות במתווה של אסדות סמוכות חוף, ממזער את הסכנות שאינן נמנעות, ומשפר משמעותית את יכולתה של המדינה להגיב ולהגן על עצמה כאשר תתרחש התקלה. 

במתווה של אסדה צפה מעל מאגר הגז, אין זיהום אוויר כבד בסמוך לחופים, אין צנרת המכילה חומרים מסוכנים, ואין צורך בהקמת מפעלים פטרוכימיים חדשים. בנוסף, במקרה של תקלה, י ש שהות ארוכה יותר להכילה, זמן רב לפני שהשפעותיה הקשות יפגעו בחופי ישראל, כל זאת בניגוד למתווה של אסדות סמוכות חוף. 

אין שום צורך והגיון לבצע את תהליך הזיקוק בקרבת החוף ובסמיכות לריכוזי אוכלוסייה, על אחת כמה וכמה כאשר החלק הארי של הגז המופק מיועד ליצוא. בפועל המתווה הנוכחי גורם לכך שצרכני גז בירדן ובמצרים ייה נו מגז נקי, על חשבון זיהום ותחלואה מוגברת של תושבי ישראל.

"האזרחים" שמים את בריאותם, חייהם ו ביטחונם של תושבי המדינה בראש סדר העדיפויות, ולכן תפעל ליישום מתווה פיתוח שדות הגז שהתגלו, ואלה שיתגלו בעתיד אם יתגלו, אך ורק על גבי אסדות צפות מעל מאגרי הגז, רחוק בלב ים. 

מתווה שכזה יאפשר הגעת גז נקי בלבד לארץ מבלי לסכן את בריאות התושבים, וזאת למשך תקופת ביניים מספקת עד ליצירת תמהיל אנרגיה שחלק עיקרי ממנו יושתת על אנרגיות מתחדשות, בהתאם למגמה העולמית הגוברת בעצם ימים אלו, כתוצאה מההכרה בנזקי השימוש באנרגיית מאובנים. 

"האזרחים" מחויבים להשתמש בגז שהתגלה כפתרון ביניים בלבד, כאשר המטרה היא מעבר מהיר ככל הניתן למשק מבוסס על אנרגיות מתחדשות. במקום להיגרר מאחור, יש בישראל את כל התנאים הדרושים להוביל את השוק העולמי של אנרגיה מתחדשת. 

אנרגיה מתחדשת - קווי היסוד

  • הפעלת תוכנית חרום לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של %5 לפחות בכל שנה, בכל שנה .
  • חקיקת חוק "מעבר לאנרגיה מתחדשת" המגדיר אבני דרך שנתיים ויעד מנחה לשימוש באנרגיה מתחדשת. המעבר לאנרגיה מתחדשת יוגדר כפרויקט לאומי, הן בהגדרת תקציבים ותוכניות והן בהסברה לציבור.
  • תוקם יחידת ניטור עצמאית, במנותק מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  ויוקצו  לה המשאבים הנדרשים כדי לבצע ניטור אמין ומדויק של פליטות גזי חממה בכל שטחי מדינת ישראל ובכלל זה בתחום המים הכלכליים. 
  • הממשלה תעודד, בעיקר ע"י הסרת חסמים, ניצול מקסימלי של גגות ושטחים פרטיים רלוונטיים למטרת יצור חשמל מאנרגיית השמש ושימושו ״אוף גריד״, לצריכה עצמית.
  • הממשלה, באמצעות חברת החשמל, תתחייב לרכוש חשמל המגיע מגגות של צרכנים/יצרנים פרטיים בתעריף שיקבע ע"י רשות החשמל לתקופה של למעלה מ 20- שנה.
  • רשות מקרקעי ישראל תיתן הקלות לדו-שימושיות, לשימוש נוסף בקרקע חקלאית, לעידוד הקמת מתקנים ליצור אנרגיה מתחדשת בקרקע, בנוסף לשימושה לחקלאות.
  • כל שטחי הגגות המתאימים לכך – במבנים בבעלות המדינה – ינוצלו לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.
  • הממשלה תעמיד ערבויות מדינה לבנקים, עבור מתן אשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים, לצורך התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים, חניות, דרכים וכו. '
  • הממשלה תתמרץ את הציבור לעבור לרכבים חשמליים ע"י הפחתה משמעותית במס הקניה לרכבים אלו. עד שנת 2030 כל התחבורה הציבורית )אוטובוסים, מוניות ורכבות( תופעל ע"י חשמל .

אנרגיה של שמש ורוח

על פי דו"ח שהכינו כלכלני בנק מורגן סטנלי, כבר היום ברוב הגדול של מדינות העולם זול יותר להפיק חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, בעיקר מרוח ושמש. כתוצאה מכך מדינות רבות בעולם מצליחות לרשום הפחתה משמעותית בגזים המזהמים שהן פולטות מעבר להתחייבותן בהסכם פריז.

בישראל ברוכת השמש יש לאנרגיה סולארית יתרונות ברורים:

    • מחיר זול יותר לצרכן
    • מניעת זיהום ותחלואה
    • השתתפות במאמץ למניעת משבר האקלים הגולבלי
    • ביזור רחב של מקומות ייצור, כולל גגות פרטיים, אשר יאפשרו הכנסה פנויה גדולה יותר לכל בית שישתתף
    • הפחתת פוטנציאל לאסון בעקבות פיצוץ של תחנת כח )כתוצאה מתקלה או אירוע ביטחוני(
    • הפחתת תלות בחברות גז זרות
    • עידוד תעשיה וחדשנות ישראלית בתחום
    • מעבר לאנרגיות מתחדשו ת

תחנות כוח מקומיות

"האזרחים" תומכים במאבק הארגונים האזרחיים השונים, בעקבות השסע שנוצר עקב החלטת הממשלה לתמרץ יזמים להקים תחנות כוח פרטיות, בהליך מזורז, שעוקף ערוצי תכנון ראשיים ומגיע ישירות לוועדת התשתיות הלאומיות )באפריל 2017 החלטה 2592(.

כתוצאה מכך, נוצר מצב של "המערב הפרוע", בו יזמים פרטיים פונים לחברי קהילות קטנות ומפתים אותם להקים תחנות כוח בשטחם תמורת סכומי כסף גבוהים, ותחת מסווה של "אנרגיה ירוקה", כאשר למעשה מדובר בתחנות מזהמות, מוָּנָעות בגז. מצב זה מוביל לסכסוכים קשים הן בתוך היישוב, בין התומכים למתנגדים, והן בין ישובים שכנים כאשר יישוב אחד נהנה מהתמורה הכספית והאחר "נהנה" רק מזיהום ותחלואה. 

להלן רשימה חלקית של ישובים בהם התנהלו מאבקים כאלו, ושבסופו של דבר בחרו לוותר על הכסף ולבחור בבריאות התושבים – רגבים, משמרות, מולדת, הזורעים, צור נתן, ירחיב, חיבת ציון, דברת, גבע עוז, לבי, ארבל, כפר יהושע, שדה יעקב, כפר ברוך, שריד, כפר גדעון.  מאבקים אלו הובילו לשסע עמוק ומיותר בין תושבים  ,שסע לו אחראית מדיניות שהעדיפה אינטרסים של חברות הגז ויזמים פרטיים על פני אינטרסים של הציבור הרחב .

"האזרחים"  מתנגדי ם להפקרת תכנון משק האנרגיה ולהתנערות המדינה מאחריותה ומאמיני ם ביצירת תחרות פרטית לחברת החשמל, אך מיקום תחנות הכ וח, כמו כלל תכנון משק האנרגיה  – חייב להישאר בידי המדינה. המדינה, בניגוד ליזמים פרטיים, רואה את התמונה כולה, יכולה ואף חייבת לקחת בחשבון שיקולים רחבים השמים בראש את טובת הציבור,  עדיפות לאנרגיות מתחדשות, בחינת השפעת תחנת ה כוח על הסביבה, התחשבות בתכנון לטווח ארוך ועוד.