מים
חוק תאגידי המים והביוב נחקק ב-2001. זהו חוק ממשלתי שקבע כי על הרשויות להקים תאגידים שינהלו את משק המים באופן עצמאי, מתוך הבנה שהרשויות המקומיות לא ממקמות את הטיפול במשק המים והביוב במקום גבוה בסדר העדיפויות, ולכן קיימת הזנחה קשה בתשתיות המים והביוב ברשויות רבות.
מטרותיו העיקריות של החוק הן הבטחת רמת שירות, איכות ואמינות נאותים לצרכנים במחירים סבירים ובלא הפליה, הבטחת ייעוד ההכנסות ממתן שירותי מים וביוב להשקעות בתחום, וניהול
עסקי, מקצועי ויעיל של משק המים והביוב העירוני. בתוך כך, מושם דגש על שיפור התשתיות והקטנת שיעורי פחת המים והגבייה במגזר העירוני.
מאז ועד היום עבר החוק מספר שינויים.
ועדת ניסן – הרשויות המקומיות ביקשו להחזיר אליהן את השליטה שנלקחה מהן ב־2001 על אחזקת משק המים וההכנסות ממנו, בעקבות זה הוקמה הוועדה. מטרת הוועדה הייתה לבחון את יחסי הרשויות המקומיות ותאגידי המים. ההמלצות שאושרו בממשלה ב -2011 החזירו לרשויות המקומיות חלק מהשליטה על משק המים שאבדה להם.
החוק נחקק כדי לייצר מקורות הכנסה למקורבי השלטון. אחריות הרשות לטיפול במים כמו לכל נושא אחר שהיא מטפלת בו ולכן רק הרשות תצטרך לטפל בנושא המים. אנחנו "האזרחים" לא ניתן יד להורדת אחריות הרשות לטפל בכל נושא ש"קשה" לרשות לטפל!
"האזרחים" מבקשים לבטל את תאגידי המים, בשל הסיבות הבאות:
· מחיר המים עלה בעשרות אחוזים – התאגידים "עושים רווחים גדולים על חשבון הצרכנים".
· השירות שהתושבים מקבלים לא טוב – תלונות רבות של תושבים, ללא כתובת וללא מענה. בין
· התלונות, תלונות רבות על חשבונות מים גבוהים שאינן תואמות את הצריכה, וגם כשהשעון
· תקין ונבדק שאין נזילה גם אז 'אין עם מי לדבר'.
· מנגנונים מנופחים במשרות וההשלכות מכך, 'ברוני מים'.
· משכורות גבוהות – חוסר שקיפות, סירוב לחשוף משכורות.
· רשויות שלא התאגדו נקנסות.
· תעריפי המים לכל התושבים הם זהים, אך התעריף שבו קונים תאגידי המים את המים משתנים מרשות לרשות.
· חלק מעודף הכספים שבידי תאגידי המים מועברים מהתאגידים לרשות. הרשות עושה שימוש
· בכספים אלו למטרות מוניציפאליות אחרות – ללא כל פיקוח! דבר זה מתמיה ומעלה את השאלה, מדוע כספים שנגבו כתשלום עבור מים משמשים למטרות אחרות?
· במידה וישנה גביית יתר יש להפחית לאלתר את תשלומי המים.
· תשלום מע"מ – מס על מים שהם מצרך בסיסי קיומי.
· דיווידנדים – לחלק דיבידנד לבעלי מניות בתאגידים ,הרשויות המקומיות – בעייתית ומעלה חשש מפני גביית תשלום יתר מהצרכנים כדי להשיא רווחים גבוהים לבעלי המניות.
מה היה לפני תאגידי המים?
תשלום המים הועבר ישירות לעירייה, וכך גם תשלום היטלי הביוב. מחלקות הגבייה האימתניות היו של עובדי עירייה, מהנדסי המים, מנהלי המחלקות וכל שאר אנשי השירות והפונקציונרים היו כולם עובדי עירייה.
כשהמציאו את תאגידי המים, ברגע אחד נמצאו עשרות ג'ובים לפעילי מרכזי מפלגות .
מי שולט בתאגידי המים? העיריות; ולאן מופנים הרווחים של תאגידי המים? – לעיריות ולבעלי ההון.
על פי תחקיר של מבקר המדינה מסתמן כי משרד האוצר נקט מדיניות של הזנחה תחזוקתית והתעלמות מכוונת מצרכים. מדיניות זו מנעה התמודדות מוקדמת עם המחסור במים בכדי לקדם מעבר לניהול ענייני המים והביוב ממחלקות עירוניות ברשויות המקומיות לתאגידים שניתן יהיה להפריט בעתיד. בנוסף לאחר קביעת מדיניות המחייבת קיומו של תאגיד מים, משרד האוצר איפשר הקמת מבנה מוסדי שפועל בחוסר יעילו, רק בכדי לקדם את מדיניות התאגיד האזורי .
קידום המדיניות בשני המקרים נעשה מתוך פגיעה במשק המים ובאזרחים ובזבז משאבים לאומיים.
המלצות לשינוי –
- שינוי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א 2001 כך שלא יתאפשר שילוב גורמים פרטיים במשק המים והביוב העירוני.
- קידום תאגוד אזורי על בסיס שיקולי עלות / תועלת תוך מתן אפשרות ליישובים שאינם רוצים להיות חלק מתאגיד אזורי לשוב ולהפעיל את שירותי המים והביוב באמצעות הרשות המקומית, זאת לאחר שיוכיחו כי יש ביכולתם לעשות זאת ביעילות. מובן שאותן מחלקות עירוניות יחויבו באותם הכללים ואמות המידה שקובעת רשות המים. כמו כן, אין לחייב רשויות מקומיות המתנהלות ביעילות את משק המים והביוב שלהן להתאגד במידה ולא עשו זאת עדיין.
- לאפשר לחברת מקורות לפעול במשק המים והביוב העירוני בין כזכיין ובין כקבלן ביצוע.
מכיוון שההמלצה הראשונה שוללת שיתוף גורמים פרטיים במשק המים והביוב העירוני,
אפשר לשתף את חברת מקורות כחברה ממשלתית. שיתוף חברת מקורות לצד תאגידי מים וביוב ומחלקות ברשות המקומית המספקות שירותי מים וביוב יאפשר לרגולטור להשוות בין דגמים שונים ולקבוע אמות מידה המבוססות על תחרות שאינה כוללת שחקנים פרטיים.
- חיזוק הקשר המשולש בין האזרח הנזקק, תאגיד המים והמחלקה לשירותים חברתיים.
- קבלת החלטה מהו המבנה המוסדי הראוי לאסדרה של משק המים? תוך כדי בחינת מספר משתנים:
- האם משרד האנרגיה והמים הוא שצריך לבצע אסדרה או שרשות עצמאית הכוללת מומחים ונציגי ציבור היא שצריכה לעשות זאת?
- האם על הרשות לכלול גם נציגים ממשרד האנרגיה והמים וממשרד האוצר ?
- האם המציאות שלפיה השר נושא באחריות אולם הוא חסר סמכות בתחומים רבים הוא מצב רצוי?
- האם הקשר ההדוק בין חשמל, גז ומים והיותם של שלושת התחומים באחריות משרד ממשלתי אחד אינם מחייבים גיבוש שלוש תכניות אב ארוכות טווח אשר יהיו משולבות זו בזו?