בריאות, רווחה, תעסוקה ואיכות סביבה
מדיניות - "נפש בריאה בגוף בריא"
תפקוד ובריאות הם נושאים השלובים זה בזה, וירידה תפקודית גוררת ירידה בריאותית, ולהיפך. הכלים לשימור תפקוד ובריאות משלבים תזונה בריאה ותמיכה בשרשרת אספקת המזון כמו גם שימור היכולת להכנת מזון תוך הקפדה על דפוסי אכילה בריאים, פעילות גופנית, שימור יכולות קוגניטיביות עיסוקיות, טיפול ואיזון תחלואת רקע, תעסוקה ורווחה חברתית ונפשית.
"בריאות" מוגדר כהיעדר מחלה, היעדר סימפטומים או ממצאי בדיקות המעידים על המחלה, התפיסה העצמית של האדם את עצמו כאדם בריא, יש לה השפעה רבה גם על הפיזי. קיים קשר אמיץ בין בריאות גופנית של אדם לבין הרווחה הנפשית שלו. הקשר בין גוף לנפש הוא דו כיווני, בריאותו של הגוף משפיעה על בריאותה של הנפש והרווחה הנפשית שלה, וההפך – הרווחה הנפשית משפיעה על בריאותו של הגוף ולכן חייב להיות קשר בינתחומי בין חינוך לבריאות.
ד"ר מיכל הרן טוענת כי בריאות זה האוויר שאנחנו נושמים, המים שאנחנו שותים והמזון שאנחנו אוכלים. הבריאות הגופנית והנפשית שלנו מתחילה מההרגלים שאנחנו רוכשים עוד מגיל רך, ולכן חייב להיות קשר בין בריאות לחינוך. בריאות מוגדרת כיכולת האורגניזם להגיב ביעילות לאתגרים (למצבי מתח) ולהשיב בצורה יעילה "מצב של איזון" (הומאוסטאזיס).
השפעת הרווחה הנפשית על הבריאות
- קשר בין רגשות חיוביים לבין בריאות. אופטימיות ותקווה, למשל, נקשרים לשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב או להחלמה מהירה יותר ממחלות אלה, לשיפור במערכת החיסונית ולעלייה בתוחלת החיים.
- קשר בין מצבים פסיכולוגיים שונים, ובעיקר מצבי לחץ ודחק, לבין פגיעה במערכת החיסונית של האדם. אצל אדם בוגר יכולים מצבי לחץ לפגוע במערכת החיסונית לתקופת זמן מוגבלת, ואילו בגיל הינקות, או אפילו טרום הלידה, יכולה פגיעה במערכת החיסונית להיות בעלת השלכות אימונולוגיות לאורך כל החיים.
- קשר בין תחושת שביעות הרצון מהחיים ורגשות חיוביים לבין מניעת התנהגויות סיכון –תחושה של שביעות רצון מהחיים בקרב מתבגרים קשורה בקשר שלילי לצריכת אלכוהול, סיגריות וסמים, למעורבות באלימות הכרוכה בטיפול רפואי, לניסיונות אובדניים ולהתנהגויות סיכון מיניות כמו קיום יחסי מין לא בטוחים, קיום יחסי מין בגילאים צעירים, וקיום יחסי מין עם פרטנרים רבים.
- השפעת הפעילות גופנית על הרווחה נפשית – פעילות גופנית קשורה להפחתת חרדה, הפחתת דיכאון, שיפור במצב הרוח, שיפור באיכות הבריאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, שיפור בתפיסת הגוף ובתפיסת ערך העצמי, שיפור באיכות השינה ושיפור בתפקוד הקוגניטיבי. השפעות אלה רלוונטיות לשני המינים ולכל טווח הגילים, והן מתגברות ככל שההתערבות הכוללת פעילות גופנית נמשכת זמן רב יותר.
עבודה ותעסוקה, בריאות ורווחה
במטרה לקדם במערכת הבריאות הציבורית בישראל טיפול מערכתי בנושא תעסוקה שחיקת עובדים לפעול במספר מישורים:
- זיהוי גורמים מערכתיים המשפיעים על תחושת החוסן והשחיקה בקרב מטפלים ועובדים במערכת הבריאות.
- יצירת תודעה ציבורית ומערכתית להיבטים הייחודים של העבודה בארגוני בריאות ולעומס העבודה הפיזי והנפשי עימם מתמודדים עובדי הבריאות.
- רתימת ארגוני בריאות לשינוי התרבות הארגונית ועיסוק בנושא רווחת העובדים על היבטיה השונים ובכלל זה תשומת לב ונקיטת פעולות הנוגעות לסביבת העבודה, תנאי העבודה, ממשקי עבודה ושיפור חווית העובד בגישה ארגונית תומכת ומעצימה
- יצירת תכניות התערבות מערכתיות לטיפול בגורמי השחיקה ולמניעה וצמצום תופעת השחיקה להתערבות זאת עשויות להיות השלכות חיוביות נוספות, כמו שיפור שביעות הרצון מהמקצוע ומהתפקיד, שיפור תחושת החוסן ,הגברת המחוברות לעבודה, שיפור איכות הטיפול, צמצום ההיעדרויות מהעבודה, הפחתת הכוונה לעזוב את הארגון ומשיכה של אנשים חדשים להצטרף לארגון.
רפואה
על אף שהרופאים והאחיות במדינת ישראל הם מהטובים בעולם, כל אזרח במדינה שנאלץ להתמודד עם מערכת הבריאות יודע וחווה על בשרו את מצבה העגום של המערכת הנמצאת על סף קריסה. המערכת אינה יעילה ואינה עומדת בסטנדרטים סבירים להם זכאים תושבי המדינה.
נושאים מרכזיים לטיפול במידי:
- פריפריה: צמצום הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז לפריפריה, וזאת באמצעות תגבור מספר הרופאים, האחיות, השקעה בציוד רפואי, והקמת מרכזים נוספים לטיפול ראשוני מציל חיים במקומות מרוחקים.
- הגבלת שעות משמרת: עפ"י חוק לנהג משאית אסור לנהוג יותר מ 12 שעות ביממה. לעומת זאת, רופאים, בעיקר בזמן ההתמחות, עושים משמרות של 26 שעות. מצב זה אינו סביר ואינו נסבל הן למטופלים והן לרופאים. יש לצמצם משמעותית את מספר השעות הרצופות המותרות לתורנות של צוות רפואי, ובכך להגביר את הטיפול האיכותי והמקצועי, ולהפחית מקרים של רשלנות כתוצאה מעייפות, ושיפור איכות חייהם של הרופאים.
- שיפור מעמד האחיות: סקטור האחיות ברפואה הציבורית בישראל סובל מהזנחה רבת שנים במגוון של תחומים ובהם: תקנים, תנאי שכר, תנאי תעסוקה, הגנה אישית ועוד. יש לשפר את תנאי העסקתן.
- הזקנה במסדרון: יש להפסיק את המצב המזעזע בו מטופלים מאושפזים במסדרונות ובחדרי האוכל. בעיית חוסר המיטות בבתי החולים הינה בעיה פתירה, ולאו דווקא באמצעות השקעה כספית ניכרת. התקנים למחלקות השונות נקבעו בעבר ולא עודכנו. באמצעות בחינה מחודשת ניתן להעביר תקנים ממחלקות פחות עמוסות, מחלקות בהן נהוג לשחרר חולים לאחר הטיפול ולא לאשפזם, לאלו העמוסות. לסגירת הפער הנותר יהיה צורך בהשקעה להגדלת מספר מיטות האשפוז לנפש, כך שיעמדו בקו עם שאר מדינות ה- OECD.
- מניעת תחלואה באמצעות שינוי תפיסה ושילוב רפואה בינתחומית – מניעה קודמת לטיפול ושילוב בין רפואה קונבנציונלית ופחות קונבנציונלית (טבעית, סינית ……).
מדיניות הרפואה
טובה המניעה מן הריפוי, שכן היא חוסכת את הכאב והסבל הכרוכים בחולי והליך הטיפול )תומס אדמס (1618 ,. שינוי תפיסתי המדגיש יותר מתמיד מניעת חולי בעזרת שינויי אורחות חיים ורפואה מונעת לשם הקטנת עומס החולי הכרוני. קידום אורח חיים בריא ורפואה מונעת ורתימת טכנולוגיות חדשות, וגישות מבוססות מידע לעיצוב הטיפול במצבי טרום חולי ובמניעה שניונית. זאת לצד האתגר של גיוס מערכות לאומיות אחרות לשותפות בקידום אורח חיים בריא ומונע חולי.
ל-פי הרמב"ם, בריאות משמעותה: בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. קידום בריאות ורפואה מונעת הם מבין היעדים החשובים של שירותי הבריאות. מטרת פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות היא לאפשר הארכת תוחלת חיים, שיפור איכות חיים ויצירת יותר שנים חופשיות ממחלות ומוגבלויות ("שנים בריאות"). היא יכולה להתבצע במסגרת הפרט, המשפחה והקהילה.
משרד הבריאות, במבנהו הנוכחי, מאז קום המדינה, לא הוכיח כי הוא מתווה את הדרך הנכונה לבריאות אזרחיו. דרך נכונה פירושה צמצום מספר חולי סוכרת וחולי לב, חולי דלקת פרקים, דלקות ריאה, בעיות עור, פגועי נפש וחולות תת פעילות בלוטת התריס ובעצם, צמצום כל המחלות הכרוניות כולל מחלת סרטן. בכירי המשרד לא פועלים כלל לצמצום כל אותן מחלות אלא להגדלת מספר מיטות אשפוז והצוותים הרפואיים. לכן, צריך לשנות מבניות ולהאציל סמכויות לפרט
לטווח הקרוב
- קידום הבריאות ופעולות ההתערבות ברמת המדינה, הקהילה-סביבה ועד לרמת הפרט: ברמת הפרט – בכדי לגרום לשינוי התנהגות ברמת הפרט יש להעביר ידע בנושא לציבור, להביא לשינוי תפיסות ועמדות, ובכך לגרום לשינוי בנורמות החברתיות הקיימות בחברה מסוימת ולהוביל לשינויי התנהגות היחיד בחברה.
- ברמת המדינה – בנית מדיניות בריאה והכנסת נושא הבריאות בכל מדיניות ציבורית בכל הסקטורים ובכל התחומים.
- ברמת הקהילה והסביבה – בנית סביבה פיזית מקדמת בריאות. שטח פעולה זה כולל שני נושאים: הראשון הוא תכנון ובנית סביבה המאפשרת לאוכלוסייה כולה לאמץ אורח חיים בריא והשני כולל דאגה לניקיון הסביבה הפיזית בה אנו חיים מגורמי סיכון.
- הקמת קבוצת מחקר שתפעל לשיפור מבנה המשרד, תוך ביטול ו/או איחוד אגפים או מכונים שחלקם ניתן להעביר את תפקודיהם למכונים פרטיים קטנים.
- לאחר מכן הקמת קבוצת מחקר שתתפעל למיזוג משהב"ר עם משרד העבודה ומשרד הרווחה.
- לקבוצות הנ"ל, שלושה צוותים שיפעלו במקביל בשלושת המשרדים הללו כדי להוביל לשב השני.
בטווח הרחוק - מיזוג בין משרד הבריאות, העבודה והרווחה.
- העברת הדגש על מניעה ראשונית (רפואה מונעת) ע"י חינוך, עידוד והמלצות לאורח חיים בריא.
- הוצאת הועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי לועדות חיצוניות עצמאיות עבור כל הגורמים במשק.
- הקלות ברגולציה להקמת מרכזי אבחון בקהילה ובבתי חולים.
- בחינה רגולטורית מחודשת ועיתית של תרופות וטכנולוגיות רפואיות.
- הקלה על שימוש בתכשירים טבעיים כגון קנאביס רפואי ועידוד רפואה אלטרנטיבית.
- ולידציה מקצועית לכל הדרגים ללא קשר לותק במקצוע.
- תגבור תקנים בכל הסקטורים ברפואה לפי מפתח שיגזר ממוצע במדינות ה-OECD ובעיקר צרכים מקומיים.
- העצמת מערכת בריאות הנפש.
בקהילה
- פירוק הקופות ומיזוגן למערכת אחידה.
- רוטציה בתפקידי ניהול במרחב/מחוז ומעלה בין הבכירים באותו במרחב/מחוז תוך הגבלת משך הכהונה ללא רצף עד שתי כהונות
- תגבור המשאבים לטיפול בקהילה הן בפן הסוציאלי והן בפן הרפואי ע"י זמינות שירותים שיחסכו את הצורך בהפניה לשרותי אשפוז.
- מיצוי תהליכי טיפול בקהילה ע"י יחידות לטיפול בית אינטגרטיביות
- הערכה מחדש של מנגנון ההתחשבנות בין הקהילה למערכת האשפוז –
- קיצור זמן טיפול בחולה (כשמכונית מתקלקלת, היא נכנסת למוסך ויוצאת באותו היום או למחרת, כשאדם זקוק לבדיקת אולטרה סאונד בכבד, הוא יכול לחכות חודשים עד לקבלת הזימון).
אשפוז
- הלאמת כלל מתקני האשפוז והקמת גוף ציבורי חוץ ממשלתי לפיקוח על פעולתם כולל בוררות בנושאי התחשבנות על רכש שרותי אשפוז של מטופלי הקהילה.
- רוטציה בתפקידי ניהול מחלקה ומעלה בין הבכירים באותה המחלקה או מוסד תוך הגבלת משך הכהונה ללא רצף עד שתי כהונות
- יצירת תוכנית הכשרה של סגל רפואי עתידי במערכת האשפוזית וגם בקהילה.
איגודים מקצועיים
- בחינה מחודשת של ניגודי העניינים של המכהנים בראש האיגודים אל מול תפקידם במערכת הרפואית.
- בחינת האפשרות של עיסוק ברפואה פרטית בכדי למנוע מצב של היווצרות פער בין הרפואה הציבורית לבין הרפואה הפרטית. יבחנו מודלים קיימים במדינות השונות ובעיקר מערב אירופה.
רווחה
מדיניות השירותים החברתיים – מערכת תמיכה והעצמה
מחויבות ללקוחות, מחויבות למקצועיות ולמצוינות ושותפות עם בעלי תפקידים משלימים. לעבודה הסוציאלית תרומה ייחודית למערכת הבריאות. היא מהווה גורם מקצועי משמעותי כחלק אינטגרלי מהעשייה של המערכת. נמצאת בצמתים של קבלת החלטות וקביעת מדיניות, מפתחת כוח אדם מקצועי לומד וחוקר, תכניות ייחודיות מותאמות לצרכי האוכלוסייה ופועלת תדיר למניעה ולקידום השירות למטופלים ולצוותים במערכת הבריאות ובקהילה. כ 3000-עובדים סוציאליים משולבים באשפוז ובקהילה בתחום הרפואה הכללית, בריאות הנפש ,גריאטריה ובריאות הציבור.
העובדים מקצים למחלקות את המשאבים הנדרשים להן – ידע מקצועי עדכני ,מערך הכשרה והדרכה סדיר, מערך עובדים מיומן ובתקינה ייחודית, משאבים חומריים ושיתופי פעולה עם מוסדות ושירותים אחרים .
העקרונות המחייבים את המדינה בנוגע לרווחת האזרח מצויים במאמר "הגאולה הסוציאלית" של זאב ז'בוטינסקי ומתמצים בחמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. חובת המדינה לנקוט מדיניות זו, וביתר שאת, כלפי האוכלוסיות המוחלשות באמצעות הצעדים הבאים:
- הבטחת הכנסת מינימום לגמלאים החיים רק מהבטחת הכנסה ומקצבת זקנה, עד לגובה של 70% משכר המינימום במשק.
- העלאת קצבאות לנכים בדרגת נכות מרבית לגובה שכר המינימום במשק.
- הגדלת מלאי הדיור הציבורי ובניית כאלף יחידות דיור לשנה במסגרת תכנית חומש לדיור מוגן לעולים ולניצולי שואה.
- הגדלת משכורות העובדים הסוציאליים והעובדים הסיעודיים תוך מעקב אחר איכות עבודתם ושיפור תנאי העסקתם.
האזרח והקהילה במרכז
- מיפוי הצרכים של אזרחי ישראל לצד מיפוי השירותים הקהילתיים במקום-– התייחסות ממוקדת לכל קבוצה המתגוררת באזורים גיאוגרפים שונים.
- ביטול תקנות ההשתייכות ולפיכך את מנגנון 25%-75% .
- ייעול תהליכים בירוקרטים והפיכתם לאפשריים ופשוטים.
רפורמה בשירותי הרווחה/ שירותים חברתיים
– התארגנות מחודשת של משרד הרווחה כמשרד שירותים חברתיים שמטרתו להוציא את האוכלוסיות המוחלשות מעוני ולא לקבע אותו.
– רפורמה במבנה המשרד וקבלת החלטות על ידי עובדים מקצועיים ולא ע"י אנשי כלכלה בלבד.
– משרד שלוקח אחריות להיות סוכן שינוי אמתי ופועל לשינוי כלכלי חברתי מלמטה למעלה.
– משרד מקצועי שפועל על פי אסטרטגית פעולה ומגבש תכניות מעשיות ולא על פי מודלים תיאורטיים.
– הפסקת עבודת קבלן של העובדים.
– הפסקת מכרזים להפעלת פנימיות רווחה, דיור לצעירים בגילאי 18-13 ואם סוגרים פנימיות למצוא פתרונות חלופיים למניעת בני נוער זרוקים ברחוב, חסרי בית.
– הפסקת סחר ומכר לטובת רווחתם של יזמים וקבלנים על חשבון אוכלוסיות מוחלשות.
– הפשטת הבירוקרטיה – שירות עם הפנים לאזרח.
– עבודה על מערכות מידע אחידות בין הרשויות המקומיות למשרדי המחוז.
– סנכרון בין משרדי המחוז השונים וגופים הנותנים שירות
– בין משרד הרווחה לביטוח לאומי, ילדים לא צריכים לדאוג לזכויות שלהם, אלא מבוגרים.
– בנית מערכת הדרכה ופיקוח על העובדים הסוציאליים ובנית קשר לתגמול בהתאם לביצועים.
תעסוקה
מדיניות התעסוקה – מערכת הכשרה
להכשרה מקצועית מיועדים שני תפקידים עיקריים:
- הענקת כלים לאוכלוסיות רחבות להשתלב, להתמיד ולהתפתח בתעסוקה, ובכך לסייע לצמצום הפערים בחברה ולמאבק בעוני
- הכשרת עובדים מיומנים בהתאם לצרכים המתפתחים של המשק בהווה ובהתאם לתחזיות לעתיד, ובכך לתרום להעלאת פריון העבודה ולצמיחת הכלכלה.
האתגר של צמצום אי-השוויון תלוי במדיניות ציבורית של השקעה במיומנויות מעודכנות. מדיניות כזו מצמצמת פערי שכר ומדגישה את הקשר ההדוק בין מיומנויות העובד והעובדת לבין הפרודוקטיביות שלהם ושכרם. תכניות הכשרה מקצועית מתוקצבות ומותאמות לצרכים המתפתחים, מתוך הכרה כי מדיניות כזו חיונית לשגשוג החברתי-כלכלי של המשק ושל האוכלוסייה כאחד.
חקיקה
- עיגון ההכשרה המקצועית בחקיקה מקיפה, שתכלול גם הגדרות תקציביות.
- תיקון חוק הביטוח הלאומי, כך שיקבע תשלום של 100% דמי אבטלה ללומדים במסגרת הכשרה מקצועית והענקתם עד לתום הקורס, אף מעבר לתקופת הזכאות הבסיסית.
- הסדרה והכרה בהכשרות מקצועיות הנרכשות במסגרת השירות הצבאי.
מהלכים אסטרטגיים
- הקמת פורום ציבורי למערכת ההכשרה המקצועית, אשר יכלול את מגוון בעלי העניין – גופים ממשלתיים, מעסיקים, נציגוּת של תכניות תעסוקה, נציגוּת של ארגוני עובדים ודורשי עבודה, ונשות ואנשי מחקר.
- פיתוח, תקצוב והטמעה של תכניות למידה לאורך החיים, שיכשירו אנשים עובדים ויסייעו להם להתמיד ולהתפתח בתעסוקה ולפתח מיומנויות שיקדמו את המשק.
- הרחבה אסטרטגית של תכניות הכשרה ברמה גבוהה, המגובות בשיתופי פעולה עם התעשייה ונתמכות בחקיקה מתאימה.
- קידום מעורבות פעילה של צמרת משרד הכלכלה בדיונים לקראת העלאת גיל הזכאות לפרישה לנשים, ופיתוח תכניות היערכות של הכשרות מקצועיות לקראת מהלך צפוי זה; פיתוח תכנית הכשרות כחלק מההיערכות למגמת הזדקנות האוכלוסייה.
- הגדרת יעד לכניסת נשים למקצועות טכנולוגיים ותעשייתיים; עידוד השתתפות של נשים בהכשרות מקצועיות מתאימות באמצעות פנייה יזומה ותמרוץ המשתתפות.
- בחינה מחודשת של תכנית השוברים: תרומתה לקידום כוח האדם המקצועי בישראל ומידת ההצדקה שיש להפיכתה לתוכנית דגל שדוחקת לשולי השוליים את שאר מסלולי ההכשרות.
- ביצוע רפורמה בפעילותה של קרן מעגלים, כך שתעניק סיוע הכשרתי רלוונטי למעגלים רחבים של עובדים מבוגרים במקצועות שוחקים.
שיפורים נחוצים
- הסרת החסמים הביורוקרטים בתוכניות של הכשרה מקצועית.
- שילוב והרחבה של תכניות הכוללות סטאז' ו-dual system כאלמנט מבני איכותי בהכשרה.
- התאמה של תכניות הלימוד בהכשרות המקצועיות להתפתחויות המקצועיות והטכנולוגיות, ולשפר את איכות ההוראה.
מחקר ומידע
- עריכת מחקר מקיף לגיבוש המלצות למדיניות הכשרות מקצועיות, על סמך סקירת צורכי המשק בהווה וניתוח מגמות ותחזיות הקשורות להתפתחויות טכנולוגיות ולכניסת מקצועות חדשים למשק.
- הקמת מאגר נתונים מקיף, מעודכן וזמין של צורכי המשק ושל ההכשרות המקצועיות הזמינות, המבוסס על הגדרות אחידות.
