עבודה ותעסוקה, תעשייה וחקלאות, מסחר ותיירות

עבודה ותעסוקה: תעשייה וחקלאות, מסחר ותיירות

חקלאות

להתיישבות העובדת ולחקלאות הישראלית תפקיד משמעותי בהקמתה ובביסוסה של מדינת ישראל. תפקיד זה לא הסתיים מעולם וגם היום קיים צורך במדיניות המבטיחה את המשך קיומו של מפעל חשוב זה. להתיישבות העובדת, המושבים, הקיבוצים והיישובים במרחב הכפרי חשיבות רבה בשמירה על נוכחות אזרחית בכל חבלי הארץ והן מהוות ערובה לשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע, להבטחת אספקת המזון לאזרחי ישראל, לקידומם של דגמי חיים קהילתיים ומהווים מימוש חזון הציונות בכל יום מחדש.

ישנם אתגרים רבים המאיימים על עתיד ההתיישבות העובדת והמרחב החקלאי, החל בשינויים אזוריים המחייבים שמירה על שטחים חקלאיים, לצד מימוש צרכי אוכלוסייה של פיתוח אזורי מגורים ותעשייה; לחוסר הרווחיות של העבודה החקלאית עקב פערי תיווך גבוהים, מסיי יבוא נמוכים, ומחירי מים מאמירים; מבעיית המחסור בכוח אדם מיומן בתנאים נאותים, לתקציבים החסרים ולקשיים התכנוניים בעולמות התכנון והבנייה.

גם בשנת 2021 מוטלת עלינו החובה לפתח את החקלאות בכל חלקי הארץ ולחזק את ההתיישבות בגבולות המדינה. שוב ושוב מוכיחה המציאות כי הקביעה הנושנה “במקום אשר יעבור קו המחרשה, שם יעבור גבולנו” עודנה רלוונטית. לכן יש לחזור למדיניות המעודדת פיזור אוכלוסין והתיישבות בגבולות ישראל.

תעשייה

התעשייה הישראלית עומדת מול אתגרים משמעותיים בזירה הלאומית והבינלאומית כאחד. ברמה הבינלאומית, וביתר שאת מאז המשבר הכלכלי של 2008 , מתמודדת התעשייה המייצאת עם ירידה בביקושים העולמיים ועלייה בשימוש במדיניות מכסים להגנה על התעשיות המקומיות. מגמות אלה מתווספות למגמות אשר קדמו למשבר, של תחרות עם כוח עבודה זול במזרח ופריון נמוך יותר לעובד, אשר אפיין את התעשייה המסורתית בישראל לעומת מקבילותיה בארצות המפותחות.

במישור הלאומי מתאפיינת התעשייה הישראלית בדואליות המשקפת את שוק העבודה הארצי בכללותו. מחד, נהנים עובדי תעשיית ההיי-טק המשגשגת, הממוקמת ברובה במרכז הארץ, מהשכלה המתאימה למקצועם, מרמות שכר גבוהות וממוביליות מוגברת בשוק העבודה. מאידך, התעשיות המסורתיות, הממוקמות ברובן בפריפריה, מתאפיינות ככלל ברמות שכר נמוכות יותר ובכמות גדולה יותר של עובדים בלתי מיומנים.

לאור כל זאת יקדמו האזרחים מדיניות אשר תספק מענה משולב לאתגרים הלאומיים והבינלאומיים עימם מתמודדת התעשייה הישראלית. מדיניות זו תחתור לחזק את התעשייה המקומית אל מול התחרות הבינלאומית הגוברת מחד, ולסייע לאוכלוסיות חדשות להשתלב בתעשיות העילית של מדינת ישראל מאידך. יעדים אלו יושגו באמצעות הצעדים הבאים:

חיזוק היתרונות היחסיים של התעשיות המקומיות המתחרות בשוק העולמי.
הגדלת הפריון לעובד בכל רובדי התעשייה והשוואתו למקובל במדינות המפותחות.
הגדלת תקציב המדען הראשי לשם השקעה במחקר ופיתוח בתעשייה, והכשרה מקצועית של כוח אדם מיומן.

שימת דגש מיוחד על שיקומו ופיתוחו של חינוך טכנולוגי המותאם לצרכיה של תעשייה מתקדמת.
פיזור גיאוגרפי שוויוני יותר של התעשיות השונות ברחבי המדינה, ובפרט תמרוץ ועידוד תעשיית ההיי-טק לפעילות מוגברת בקרב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.
הנהגת מדיניות פעילה לשילוב אוכלוסיות החרדים, הערבים ומיעוטים אחרים בתעשייה הישראלית, והסרת החסמים העומדים בפניהן כיום.
הנהגת מדיניות מכסים זהירה המאזנת בין צרכי הצרכנים לבין הצורך בשמירה על מקומות העבודה ויכולת ההתחרות של התעשיות המקומיות.

עסקים קטנים ובינוניים ועובדים עצמאיים

האזרחים רואה במעמד העסקים הקטנים והבינוניים ובעובדים העצמאיים, אשר רובם ככולם משתייכים למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, נדבך חשוב ביותר בכלכלה הישראלית וגורם ראשון במעלה לחוסנה החברתי.

מדובר במגזר גדול המונה כיום כמאתיים אלף איש המעסיקים את עצמם בלבד, ועוד כמאתיים אלף איש המעסיקים עובדים שכירים בעסקם. קבוצת העוסקים העצמאיים כוללת, בין היתר, בעלי מקצועות חופשיים, יזמים, בעלי עסקים המצויים בשלבי הקמה וכן תת-מגזר שלם של עובדים עצמאיים התלויים לפרנסתם במעסיק יחיד ורב עוצמה השוכר את שירותיהם, כאשר לעתים קרובות מדובר בממשלה עצמה.

החקיקה במדינת ישראל, אשר הושתתה על הכרה בערך העבודה, התמקדה בהגנה על העובד השכיר בלבד, תוך שהיא מתעלמת מכך שהעובד העצמאי – אשר בחר בסיכוי אך גם בסיכון הכרוכים בהיותו בלתי תלוי במעסיק – זקוק אף הוא לרשת הגנה סוציאלית.

בעולם העכשווי, בו דפוסי העבודה משתנים באופן מואץ, חלקה של העבודה העצמאית הולך וגדל. כתוצאה מכך, מספרם וחשיבותם של העובדים העצמאיים עולים בהתמדה הן במסגרת המשפטית והן במציאות החברתית. לאור זאת מאמינה תנועת האזרחים כי יש מקום לחקיקת מגן עבור מגזר זה.

האזרחים יקדמו חקיקה אשר תביא לידי ביטוי את הערך הגבוה אותו היא מייחסת לעבודה העצמאית. זו תכלול, בין היתר, את העיקרים הבאים:

חקיקת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, במסגרתו יינתן מענה למכלול הסוגיות הנוגעות למגזר זה, כמקובל במרבית מדינות העולם המתקדמות.
תיקון חוק הביטוח הלאומי כך שיכלול את העובדים העצמאיים בענף דמי אבטלה ופשיטת רגל.
השוואת התנאים בין שכיר לעצמאי על ידי תיקון פקודת מס הכנסה.
תיקון חוק ההגבלים העסקיים על ידי החרגת התארגנות עסקית בתחום הנשלט על ידי מספר קטן של מזמינים.
חקיקת חוק המשתתף החופשי, המיועד להסדיר את הטיפול בעובד העצמאי התלוי כלכלית.
ייעוד 25 אחוזים מכלל המכרזים הממשלתיים לחברות קטנות ובינוניות.
קידום נגישותו של מגזר זה לאשראי חוץ בנקאי באמצעות פיתוח תמריצים ומכשירים פיננסיים אשר יאפשרו השקעה של גופים מוסדיים באשראי לעסקים קטנים.
הקמת קרנות אשראי בתקצוב משותף של הממשלה והמגזר הפרטי להשקעה בעסקים קטנים.
הגדלת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים.
הרחבת מסגרות הייעוץ וההכוונה לעסקים קטנים ובינוניים ולעוסקים עצמאיים, באמצעות פריסה מקיפה יותר של מרכזי ההדרכה בנושאי שיווק, מימון, לוגיסטיקה ועוד. זאת, תוך הגברת הסיוע ושיפור הנגישות למסגרות אלו ביישובים מרוחקים, לרבות בקרב המגזר הערבי.
קידום נגישותם של עסקים קטנים לאשראי באמצעות הגדלת מאגר הנתונים הקיים אודות הביקוש לאשראי, מדידת הבנקים על פי מידת תמיכתם בעסקים קטנים, דירוג אשראי לעסקים קטנים והגדלת הנגישות של בעל החשבון לתיעוד מפורט של היסטוריית האשראי שלו במטרה לציידו בהערכה אמינה אודות מצבו

עבודה ותעסוקה

מדיניות התעסוקה – מערכת הכשרה

להכשרה מקצועית מיועדים שני תפקידים עיקריים:

הענקת כלים לאוכלוסיות רחבות להשתלב, להתמיד ולהתפתח בתעסוקה, ובכך לסייע לצמצום הפערים בחברה ולמאבק בעוני
הכשרת עובדים מיומנים בהתאם לצרכים המתפתחים של המשק בהווה ובהתאם לתחזיות לעתיד, ובכך לתרום להעלאת פריון העבודה ולצמיחת הכלכלה.

האתגר של צמצום אי-השוויון תלוי במדיניות ציבורית של השקעה במיומנויות מעודכנות. מדיניות כזו מצמצמת פערי שכר ומדגישה את הקשר ההדוק בין מיומנויות העובד והעובדת לבין הפרודוקטיביות שלהם ושכרם. תכניות הכשרה מקצועית מתוקצבות ומותאמות לצרכים המתפתחים, מתוך הכרה כי מדיניות כזו חיונית לשגשוג החברתי-כלכלי של המשק ושל האוכלוסייה כאחד.

חקיקה:

עיגון ההכשרה המקצועית בחקיקה מקיפה, שתכלול גם הגדרות תקציביות.
תיקון חוק הביטוח הלאומי, כך שיקבע תשלום של 100% דמי אבטלה ללומדים במסגרת הכשרה מקצועית והענקתם עד לתום הקורס, אף מעבר לתקופת הזכאות הבסיסית.

הסדרה והכרה בהכשרות מקצועיות הנרכשות במסגרת השירות הצבאי.

מהלכים אסטרטגיים:

הקמת פורום ציבורי למערכת ההכשרה המקצועית, אשר יכלול את מגוון בעלי העניין – גופים ממשלתיים, מעסיקים, נציגוּת של תכניות תעסוקה, נציגוּת של ארגוני עובדים ודורשי עבודה, ונשות ואנשי מחקר.
פיתוח, תקצוב והטמעה של תכניות למידה לאורך החיים, שיכשירו אנשים עובדים ויסייעו להם להתמיד ולהתפתח בתעסוקה ולפתח מיומנויות שיקדמו את המשק.
הרחבה אסטרטגית של תכניות הכשרה ברמה גבוהה, המגובות בשיתופי פעולה עם התעשייה ונתמכות בחקיקה מתאימה.
קידום מעורבות פעילה של צמרת משרד הכלכלה בדיונים לקראת העלאת גיל הזכאות לפרישה לנשים, ופיתוח תכניות היערכות של הכשרות מקצועיות לקראת מהלך צפוי זה; פיתוח תכנית הכשרות כחלק מההיערכות למגמת הזדקנות האוכלוסייה.
הגדרת יעד לכניסת נשים למקצועות טכנולוגיים ותעשייתיים; עידוד השתתפות של נשים בהכשרות מקצועיות מתאימות באמצעות פנייה יזומה ותימרוץ המשתתפות.
בחינה מחודשת של תכנית השוברים: תרומתה לקידום כוח האדם המקצועי בישראל ומידת ההצדקה שיש להפיכתה לתוכנית דגל שדוחקת לשולי השוליים את שאר מסלולי ההכשרות.
ביצוע רפורמה בפעילותה של קרן מעגלים, כך שתעניק סיוע הכשרתי רלוונטי למעגלים רחבים של עובדים מבוגרים במקצועות שוחקים.

שיפורים נחוצים:

הסרת החסמים הביורוקרטים בתוכניות של הכשרה מקצועית.
שילוב והרחבה של תכניות הכוללות סטאז' ו-dual system כאלמנט מבני איכותי בהכשרה.
התאמה של תכניות הלימוד בהכשרות המקצועיות להתפתחויות המקצועיות והטכנולוגיות, ולשפר את איכות ההוראה.

מחקר ומידע:

עריכת מחקר מקיף לגיבוש המלצות למדיניות הכשרות מקצועיות, על סמך סקירת צורכי המשק בהווה וניתוח מגמות ותחזיות הקשורות להתפתחויות טכנולוגיות ולכניסת מקצועות חדשים למשק.
הקמת מאגר נתונים מקיף, מעודכן וזמין של צורכי המשק ושל ההכשרות המקצועיות הזמינות, המבוסס על הגדרות אחידות.

זכויות עובדים ושוק התעסוקה

ההגנה על זכויות העובדים וקידומו של שוק תעסוקה הוגן הם תנאי יסוד לקיומה של חברה צודקת וכלכלה משגשגת. צמיחתה של תופעת “העובדים העניים” מעידה על הכשלים הקיימים בשוק העבודה הישראלי ועל הצורך במעורבות ממשלתית שתבטיח שהאדם העובד בישראל ישתכר בכבוד למחייתו, בצד התאמתו של השוק לתנאיה של הכלכלה המקומית והעולמית.

האזרחים יפעלו להשגתם של היעדים הבאים:

חיזוק מעמד העובד והגנה על זכויותיו באמצעות הגברה משמעותית של אכיפת חוקי העבודה וגיבוש מדיניות ממשלתית של “אפס סובלנות” כלפי הסדרי העסקה נצלניים ופוגעניים.
העלאת שכר המינימום ושינוי חקיקה לקביעת מנגנון להצמדת עדכון שכר המינימום לעליה בשכר הממוצע במשק.
קידום תכנית לאומית להעלאת הפריון במשק אשר מכוונת להעלאת שכר, בדגש על המגזר העסקי.
הגברת הבטיחות בסביבות העבודה, בדגש על תחום הבנייה, תוך הגברת הפיקוח והענישה כלפי הפרות הדין.
הרחבה משמעותית של ההכשרה המקצועית כאמצעי המוביל לשילוב מחפשי עבודה בשוק התעסוקה, לניוד ולקידום עובדים. לרבות סבסוד הכשרות מקצועיות במפעלים וחברות על מנת לאפשר לפתח ולקדם עובדים.
צמצום משמעותי של העסקת עובדי הקבלן בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי, לרבות באמצעות יישום החקיקה להעסקה ישירה, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים והמעסיקים ומתן מענה מידתי לצורך בגמישות תעסוקתית וניהולית.
קידום חקיקה ואכיפה למניעת תאונות עבודה, ובפרט של פועלי בניין.

חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית ותושביה בתחום התעסוקה

צמצום הפערים החברתיים מחייב השקעה מיוחדת וממוקדת של הממשלה בפיתוח הנגב והגליל, שני חבלי ארץ שלא קיבלו את היחס המגיע להם עד כה. זו השקעה ממשלתית שתבטיח תעסוקה הולמת, תשתיות ראויות ומתן שירותי רווחה, חינוך, בריאות ותרבות ברמה הגבוהה ביותר. כי מה שמגיע לתושבי המרכז – מגיע גם לתושבי הפריפריה.

האזרחים יפעלו להשגת היעדים הבאים:

מימוש מלא של החלטות הממשלה המקיפות שנוגעות להעצמה וצמיחה כלכלית של ערי פיתוח ויישובים בפריפריה, במגזרים היהודי, הערבי והבדואי והדרוזי, בשיתוף הרשויות המקומיות והיווצרות פורומים אזוריים
גיבוש ויישום של תכנית להנגשת שירותי רפואה מתקדמים לתושבי הפריפריה.
פיתוח מקורות תעסוקה ופרנסה מגוונים ומתגמלים בפריפריה, תוך הגדלת התמריצים הממשלתיים לפיתוח תעשייתי והקמת עסקים קטנים ובינוניים.
חיזוק המוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרה טכנולוגית-מקצועית מתקדמת הפועלים בנגב ובגליל, באמצעות תמריצים ממשלתיים, השקעה עודפת בפיתוח מעונות לסטודנטים והקמת מרכזי השמה אזוריים לאקדמאים.

עבודה ותעסוקה, בריאות ורווחה

במטרה לקדם במערכת הבריאות הציבורית בישראל טיפול מערכתי בנושא תעסוקה שחיקת עובדים לפעול במספר מישורים:

זיהוי גורמים מערכתיים המשפיעים על תחושת החוסן והשחיקה בקרב מטפלים ועובדים במערכת הבריאות.
יצירת תודעה ציבורית ומערכתית להיבטים הייחודים של העבודה בארגוני בריאות ולעומס העבודה הפיזי והנפשי עימם מתמודדים עובדי הבריאות.
רתימת ארגוני בריאות לשינוי התרבות הארגונית ועיסוק בנושא רווחת העובדים על היבטיה השונים ובכלל זה תשומת לב ונקיטת פעולות הנוגעות לסביבת העבודה, תנאי העבודה, ממשקי עבודה ושיפור חווית העובד בגישה ארגונית תומכת ומעצימה.

יצירת תכניות התערבות מערכתיות לטיפול בגורמי השחיקה ולמניעה וצמצום תופעת השחיקה להתערבות זאת עשויות להיות השלכות חיוביות נוספות, כמו שיפור שביעות הרצון מהמקצוע ומהתפקיד, שיפור תחושת החוסן ,הגברת המחוברות לעבודה, שיפור איכות הטיפול, צמצום ההיעדרויות מהעבודה, הפחתת הכוונה לעזוב את הארגון ומשיכה של אנשים חדשים להצטרף לארגון.