חוץ
מדיניות החוץ היא תוצר של הצרכים הפנימיים. השניים הבולטים מבין הצרכים הינם, בטחון ועליה.
ראוי להתייחס להזדמנויות אשר נוצרות בעקבות משבר הקורונה עבור מדינת ישראל. מצב המחייב בין השאר שיתוף פעולה בין מדינות האזור.
מדינת ישראל צריכה לסגל דרך ההסתכלות חדשה על המזרח התיכון ולהתמקד בהערכת המשמעויות הנובעות מתהליך צמצום הנוכחות של ארצות הברית באזור.
הריק שנוצר בעטיה של הנסיגה האמריקאית מאפשר לשחקניות אזוריות אחרות, במיוחד איראן וטורקיה וגם אחרות כגון, סין ורוסיה, לפעול ביתר שאת באזור. כיוון שמדיניותן כלפי ישראל נעה בין ניטרליות לבין עוינות, אנו מחויבים להיערכות מדינית, ביטחונית וכלכלית שתיתן מענה לאיומים העלולים להיווצר בנסיבות אלו.
התפתחות הגלובליזציה נשענת על ההנחה שהגבולות הפוליטיים והפיזיים של מדינות יתרופפו ויאפשרו תנועה חופשית בינלאומית של סחר, ידע ומידע, הון ואנשים.
התחרות הבלתי מרוסנת בין ארצות הברית לבין סין, טרם פרוץ משבר הקורונה החריפה על רקע ההאשמות ההדדיות במהלך המשבר ותוך כך מאיימת לעצור את מגמת התרחבותה של הגלובליזציה ולהוביל לחיפוש אחר חלופות השומרות על יתרונותיה של הגלובליזציה, אך מאפשרות את ניצולם בתוך מסגרות ידידותיות.
תהליכים מדיניים, כלכליים וטכנולוגיים, שהחלו כבר בעשורים הקודמים, מחייבים את ישראל
בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 לבחון היבטים מרכזיים במדיניות החוץ שלה.
מאבק האיתנים בין סין לארצות הברית ישפיע על כל הזירה הבינלאומית המדינית והכלכלית ויגרור לתוכו מדינות אחרות. התרופפות המבנה המדיני שהתקיים באזור עד לפני עשור, לצד נסיגה הדרגתית של ארצות הברית מהאזור, מחדדות את השאלה בדבר השפעתם של השחקנים האזוריים והבינלאומיים שיבקשו לנצל את הוואקום הזה.
״חוסן לאומי״ הוא לא רק ביטחון אלא גם יחסי חוץ, ומשרד החוץ משמעותי מאוד לביטחון הלאומי.
יש להחזיר לסדר היום את השיח על השלום ולמנף את הסכמי הנורמליזציה לקידום דיאלוג עם הפלסטינים וגורמי חוץ.
