כלכלה ואוצר

עוד בדו"ח שפורסם על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ב 2017 עולים פערים גדולים בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות. מדברי הנציב עצמו: "בישראל 1.4 מליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ 17% מכלל האוכלוסייה, 9% מקרב האוכלוסייה הבוגרת הם אנשים עם מוגבלות חמורה ו 13% הם אנשים עם מוגבלות מתונה. אנשים עם מוגבלות עובדים פחות, משכילים פחות, מרוויחים שכר נמוך יותר ומתקשים יותר לכסות את הוצאותיהם החודשיות. אנשים עם מוגבלות מדווחים לעיתים קרובות יותר על תחושת בדידות ועל היעדר חברים, ולשיעור גבוה יותר מהם אין על מי לסמוך בשעת מצוקה.

לתפיסתנו, הגורם המרכזי לפערים אלה הוא חסמים חברתיים. התנועה תקדם מדיניות, חקיקה והקצאת משאבים על מנת לשפר ולהיטיב את חייהם ואיכות חייהם של אנשים עם מוגבלות החיים במדינת ישראל, וזאת בכדי להביא לשילובם המלא ברשויות, בקהילה ובחברה, כזכות ולא חסד.

מטרתנו: חיים בכבוד ובשוויון זכויות והזדמנויות מלא לאנשים עם מוגבלות מלידה ועד זיקנה בתוך חברה ישראלית מכילה, נגישה ומשלבת, כמו גם פעולות בתוך החברה הישראלית, שקשורות בעיקר לחינוך ויצירת סביבות חינוכיות משלבות ומכילות.

עקרונות התנועה בנושא –

1. התנועה תומכת במאבקם של ארגוני הנכים להעלאת קצבאותיהם לחיים המאפשרים חיים בכבוד. הסכום ייקבע בהתאמה אינדיבידואלית על-פי צרכיו ותנאיו של האדם עם המוגבלות, אך לא יפחת ממינימום של 5,300 ש"ח לחודש ויתעדכן על-פי עליית השכר הממוצע במשק.
2. התנועה תפעל לתיקונם של עיוותים בחקיקה ובתקנות הביטוח הלאומי העוסקים בקצבת השר"ם הלא מותאמת בשכר וזכויות העובדים הסיעודיים, הסכם הניידות המפלה בין מוגבלויות וגמלת הנכות גם לאנשים עם מוגבלות שהגיעו לגיל זקנה.
3. פרק הדיור מטרתו לצמצם למינימום את הדיור בהוסטלים ובשולי החברה ולקדם פתרונות דיור בקהילה. יש לעשות הכל, לרבות הגדלת משאבים על מנת ליצור מנגנוני פיקוח שיוודאו שאין פגיעה וניצול של אנשים עם מוגבלות על ידי המסייעים והמטפלים בהם.
4. מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות של אנשים עם מוגבלות וזכויות הילד, אך עדיין מקיימת ומקדמת חקיקה הנוגדת אמנות אלה ומפלה בין ילדים ובגירים עם מוגבלות. התנועה תפעל להתאמת החוקים בהווה ובעתיד התואמת אמנות אלה.
5. בסל הבריאות של מדינת ישראל ישנם חורים רבים, המפלים בין צרכים של ילדים ובגירים עם מוגבלות. התרופות, הטיפולים, הציוד הטכנולוגיות אינם מותאמים לצרכים של ילדים ואנשים עם מוגבלות – אלא מביאים למצבי אבסורד שבהם צריך להתאים את הילד או הבגיר למה שקיים בסל מה שלא בהכרח מתאים לו. התנועה תקדם מדיניות והקצאת שירותים בהתאם לצרכים ולא תיוגים רפואיים, מה שיאפשר גם מענה לכאלה החולים במחלות נדירות ואינם מצליחים להיכנס לקריטריונים של שום סיוע.
6. משפחות של אנשים עם מוגבלות עומדות בפני אתגרים כלכליים, תעסוקתיים, נפשיים ולוגיסטיים מורכבים במיוחד. התנועה תקדם חקיקת חוק זכויות משפחות של אנשים עם מוגבלות אשר תכיר הן באחים הן בהורים, והן בתא המשפחתי בכללותו אשר תאפשר גם סיוע רפואי אם צריך, שיקום תעסוקתי להורים ותמיכה בחייהם ואיכות חייהם.
   בנושא זה יש גם לתת ביטוי ממשי לנתונים המראים על הקושי של משפחות בהעסקה מלאה של עובדים סיעודיים זרים למרות שהן זקוקות לסיוע כאוויר לנשימה ויש למצוא פתרונות יצירתיים כגון הכרה בבן משפחה כמטפל, עובדים ישראליים שהמשפחות לא חייבות לתת להם לינה או להיות המעסיקה שלהם, או עובד משותף לכמה משפחות ועוד.
7. קידום הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאנשים עם מוגבלות באמצעות השקעה ממשלתית בהתאמות הנדרשות של מוסדות החינוך האקדמיים. יצירת תמריצים לפתוח תוכניות לימודים המשלבות אנשים עם מוגבלות בתוכן.
8. קידום התעסוקה השוויונית והמכבדת של אנשים עם מוגבלות וזאת בשלב הראשוני באמצעות תמריצים ותגמולים כגון הטבות במיסוי למעסיקים. צמצום הניצול של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בדמות "מפעלים מוגנים" והעברתם למסלולים של שכרי מינימום מותאמים.
9. אכיפה וקידום הנגישות בכל המרחב הציבורי. אנשים עם מוגבלות מתקשים לקיים חיי פנאי בגלל שהמרחבים הציבוריים בכללותם ומרחבי הפנאי בפרט אינם נגישים ויש לפעול הן באמצעות אכיפה והן באמצעות הקצאת משאבים להנגשת המרחב הציבורי.

הבטחת נגישותה, פעילותה ומעורבותה החברתית, תרבותית, והתעסוקתית של אוכלוסיית הנכים בישראל ותתמוך בחקיקת חוקים מקדמים ובאכיפתם להעצמת חוסנם הכלכלי ומעורבותם בחברה.