חוק ומשפט, דמוקרטיה ואיכות הממשל
"האזרחים" יפעלו לעדכון שיטת הממשל בישראל כדי להעמיד הנהגה איכותית וערכית הראויה לאמון הציבור. ייוצר מנגנון ארגוני פתוח הוגן שקוף ומאפשר לכל אזרח ישראלי להביע את עמדתו ולהשפיע בכל הליך מקומי, אזורי וארצי בתהליך בחירה ובלקחת חלק פעיל בתכנון ובפיתוח תהליכים.
מבנה שלטוני ותהליך בחירות אמין וייצוגי
- שיטת בחירות יחסיות אזוריות וייצוגיות שתאפשר בחירתם של נציגי ציבור אמיתיים לפרלמנט, הנותנים דין וחשבון לבוחריהם. ביטול אופייה הריכוזי של ישראל, תוך העצמת הקהילה ומרחב הפעילות האזורי.
- ממשל ישר והוגן הפועל בשקיפות מלאה, המשרת את אזרחיו ללא משוא פנים וללא כל שחיתות.
- חיזוק יסודות וישויות דמוקרטיות: "האזרחים" ידאגו להעמיק את הפרדת הרשויות ועצמאותן, לקבל הכרעות עפ"י הרוב תוך הגנה על זכויות המיעוט, שמירה על זכויות האדם והאזרח, חופש המחאה והביטוי, שלטון החוק ושוויון בפני החוק (שוויון הזדמנויות), חוקה לישראל וקביעת כללים בחקיקה לקיום דמוקרטיה, ומניעת פיצולי מפלגות במהלך הקדנציה.
- בחירה אישית וישירה של ראש ממשלה על ידי כלל האזרחים. בשיטת הבחירות הקיימת נבחר ראש הממשלה על ידי חברי מפלגתו ובחירתו מושפעת בנוסף מתמיכה או אי תמיכה של מפלגות נוספות שרואות עצמן חברות בקואליציה עתידית .שיטת בחירות זו מאלצת את המועמד לראש הממשלה, לא אחת, להתעלם מאינטרסים של רוב הציבור ולהיכנע לסחטנות של מפלגות מיעוט, והחמור מכל נאמנותו של ראש הממשלה נתונה לגורמים אישיים ומפלגתיים שתמכו בבחירתו .ההצעה של הבחירות האישיות והישירות של ראש הממשלה ברמה הבסיסית תגרום בראש וראשונה ליצירת חובת נאמנות של ראש הממשלה הנבחר כלפי ציבור בוחריו ולא כלפי צדדים שלישיים.
- בהמשך יבחן אופי הממשל יחד עם כלל אזרחי המדינה.
במיידית – ביזור סמכויות והגבלת כהונה: כהונת ראש הממשלה תוגבל לשתי קדנציות, ותילקח ממנו הסמכות הבלעדית למינוי השרים. כל מתמודד לכנסת ולממשלה יחתום על הצהרת הון, שקיפות ויושר. סמכויות היועמ"ש יפוצלו.
"האזרחים" יפעלו לביצור עקרונות הדמוקרטיה והמנהל הציבורי התקין ולשם כך יפעלו בין היתר לשינויים תחיקתיים בנושאים כדלקמן:
- איסור על שר וראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום.
- איסור על שר וראש ממשלה המורשעים בעבירה שיש עימה קלון לחזור לממשלה ולכנסת.
- שימוע פומבי לשרים ולראש ממשלה לפני כניסתם לתפקידם. (אי אפשר לעשות שימוע לראש ממשלה שנבחר ע"י האזרחים)
- שינויים מבניים בוועדה לבחירת שופטים – הפיכת הוועדה למינוי שופטים לוועדה מקצועית הנקייה מהשפעות פוליטיות או סקטוריאליות. שיטת בחירת שופטים כיום נתונה לקואליציה של גורמים פוליטיים בוועדה עם חברי לשכת עוה"ד אשר מהווים רוב בוועדה. מצב זה הינו בלתי נסבל ומאפשר מינוי שופטים לא על בסיס מקצועי. יש למנות ועדה למינוי שופטים אשר החלטותיה יהיו על בסיס מקצועי טהור.
- הכפפת לשכת עוה"ד למשרד המשפטים .
- הוצאת אחזקת אמצעי התקשורת מבעלי ההון (פיצול אחזקות).
- העברת רשות הסייבר ממשרד ראש הממשלה לידי שירות הביטחון הכללי.
- ראש הממשלה ייבחר בבחירות אישיות וייבחר את שריו שיאושרו ע"י ועדת הכנסת.
- ראש הממשלה יחויב לפעול בהתאם להבטחותיו במערכת הבחירות. אם מסיבות כלשהן יירצה לפעול בניגוד להבטחותיו, יצטרך לקבל אישור למהלך במשאל עם.
- מינוי שרים בממשלה כפררוגטיבה של ראש הממשלה על בסיס מקצועי ולא פוליטי.
- מתן כלים לדמוקרטיה שיתופית תוך מתן יתר תוקף לרצון הבוחרים ועידוד מעורבותם בנושאים העומדים על הפרק גם בין מערכות הבחירות.
- כהונה מוגבלת לראש ממשלה, לשרים, לראשי ערים/מועצות (מקסימום שמונה שנים ברציפות).
- למעט ראש הממשלה, לא יכהן חבר בממשלה גם כחבר כנסת (החוק הנורבגי), לצורך חיזוק הכנסת והפרדת הרשויות.
- הפרדת משרת היועמ"ש ממשרת ראש התביעה הכללית.
- קידום שורת של רפורמות משקיות ומבניות בסיסיות, כגון רפורמה אגררית הכוללת ביטול מנהל מקרקעי ישראל.
- עיגון עיקרון השרות הלאומי בחוק שרות לאומי, צבאי, משטרתי ואזרחי. מי שיסרב למלא את ההתחייבות הבסיסית הזאת לא יהיה חשוף לסנקציות פליליות כלשהן, אלא פשוט יאבד את זכות ההצבעה שלו, על בסיס יישום העיקרון השותפות והדדיות.
- לשם הגברת החיבור עם השטח, יחוייב כל שר, באמצעות חקיקה, לצאת לשטח באופן שוטף בתדירות מוגדרת, למגוון אתרים, על מנת לפגוש את הציבור וללמוד את הנושאים שבטיפולו באופן חוויתי ובלתי אמצעי, ולהבין את הבעיות הרלוונטיות.
- תיקון חוק הלאום וחוק קמיניץ (ברוח מגילת העצמאות( – חקיקת חוק הלאום הפר את האיזון העדין אשר נשמר לאורך קיומה של מדינת ישראל ויצר תחושות קשות של אי שוויון הזדמנויות בקרב מיעוטים במדינת ישראל .
מלחמה בלתי מתפשרת בשחיתות הציבורית
יישום תוכנית – "מדינה ללא שחיתות". יפעלו פעולות לפירוק השחיתות המאורגנת בכל מוסדות המדינה ואף פעולות לשינויי חקיקה אשר יקשיחו את העונשים על ראשי השחיתות המאורגנת ועל פקידי ציבור, לרבות פרקליטים ושופטים. "האזרחים" יפעלו למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית הן לפרשת הצוללות והן לחקירת השחיתות המאורגנת אשר השתלטה על מוסדות המדינה.
ייקבע עונש מינימום לשחיתות ציבורית או כלכלית ללא קשר לסכום, 10 שנות מאסר לשני הצדדים.
לא תהיה התיישנות על שחיתות ציבורית או כלכלית
תינתן הזדמנות למי שנתן יד לשחיתות ציבורית או כלכלית עד להחלת החוק להגיע לשימוע וייקבע עונש כספי שיושת על העבריין (ללא מאסר) לפי מפתח שייקבע בחוק. ייקבע מועד שעד למועד זה יוכלו מי שנתנו יד לשחיתות לבוא ולהתוודות. אם צד אחד יודה, והצד השני לא יודה בתוך מספר ימים, הוא יהיה חשוף ל-10 שנות מאסר.
הועדה תהיה רשאית להסיק מסקנות אישיות כנגד פקידי ציבור, ונבחרי ציבור, לרבות פרקליטים ושופטים ומעבר לכך תתבקש לתת המלצות לשינויים חוקיים וקונסטיטוציוניים המתבקשים לצורך תיקון המצב:
- החמרת הענישה על פקידים ואנשי ציבור שנאשמו בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד וחקיקה שתמנע מהם לכהן בתפקידים ציבוריים .
- טיפוח גופים הנאבקים בטוהר המידות הציבורי ומאבק בשחיתות.
- טיפוח ערכים של מוסר חברתי במערכת החינוך ויצירת אווירה ציבורית המעודדת ניקיון כפיים וטוהר מידות על ידי הקצאת משאבים לנושא .
- טיפוח וביצור מעמדם המשפטי והכלכלי של חושפי שחיתויות.
- סדר יום חשוף לציבור – אין פגישות בחדרי חדרים (שרים ומנכלי"ם ממשלתיים ושל חברות עם מחזור מעל 10,000,000 ₪ חייבים לפרסם את יומן הפגישות העיסקי שלהם)
- יוקם גוף ממשלתי- בעל סמכויות חקירה ותביעה פלילית, אשר תפקידו יהיה לטפל בחיסול התופעה של גביית דמי חסות מעסקים ומועסקים במדינת ישראל.
- החתמת כרטיס ביום עבודה.
- גילוי קשרי הון שלטון.
- התחייבות שהכנסת תמלא את התחייבותה המתמשכת מאז כינונה של הכנסת הראשונה לגבש הצעת חוקה המבוססת על מגילת העצמאות ולאשר אותה או להביא אותה למשאל עם. לפי החזון שלנו, האושיות הערכיים של החוקה צריכים להיות:
- מגילת העצמאות מהווה את הפתיח של החוקה, והינה חלק בלתי נפרד ממנה
- הבסיס הערכי עליו יושתתו היחסים בין המדינה לאזרחיה הינו שותפות והדדיות, לרבות בזכויות והחובות של האזרחים מדינה כלפי המדינה, ושל המדינה כלפיהם.
- החוקה תגביל בצורה נאותה את יכולתה של הרשות המבצעת לפעול באמצעות הוראות שעה וצווי חירום.
- ישראל הינה הבית לאומי (לא מדינת הלאום) של העם היהודי באשר הוא, מדינה דמוקרטית עם שוויון אזרחי מלא לכל אזרחיה מעוגן בחוקה
הצעות "האזרחים" ליצירת תהליכי שינוי בהתנהלותה של המדינה
- לשם הבטחת איזונים, והחלת ביקורת על השלטון ואיכות השלטון, תוקם רשות חדשה: רשות המבקר, שתהיה מושתתת על וועדות חיצוניות (חוץ פרלמנטריות), שתורכבנה מפנסיונרים, ואשר יבקרו את הכנסת (מבחינת כלכלה, מינוי שופטים, וכדומה…). לרשות המבקר לא יוכל להתמנות שר, שופט, או כל אדם שהיה בעל נגיעה פוליטית.
- הכנסת תורכב משני בתים: בית תחתון ובית עליון.
– הבית התחתון יהיה אחראי לחקיקה רגילה, לפיקוח על הפעילות השוטפת של הממשלה ולקביעת תקציב המדינה. חבריו ייבחרו בבחירות כלליות ויחסיות. הם יהיו אמורים לייצג את הכוחות והקבוצות השונים הפועלים בחברה ולבטא את הנטיות העכשוויות של הציבור. משך הכהונה של חברי הבית התחתון ייקבע באופן שימנע הצמדות לכיסאות, אך יאפשר צבירת ניסיון לחברי הכנסת הנהנים מאמון רחב.
– הבית העליון יעסוק בנושאים של עיצוב מדיניות, בהתוויית מגמות חברתיות, בהכרעה בשאלות חוקתיות, קביעת שכר חברי הכנסת ובבקרה על מוסדות השלטון. תימסרנה לו סמכויות בנושאים המחייבים את המדינה לטווח ארוך, כגון הסכמים בין-לאומיים או הלוואות לטווח ארוך של המדינה, וכן בשאלות הקשורות בחלוקת אחריות בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי והקהילות. בית זה יגדיר את טובת המדינה והאומה מתוך ראיה לטווח ארוך ויקנה למערכת הפוליטית מימד של כבוד ואמינות. מטרות אלו צריכות להשתקף ברמתם של חבריו, בסמכויותיו ובמבנהו. מספר חבריו יהיה קטן יחסית ולא יעלה על ארבעים. הם ייבחרו על בסיס אישי בבחירות בלתי-ישירות, כלומר על-ידי נציגי הציבור. ייקבע גיל מינימום לכניסה לבית העליון, כל נבחר יתחייב להפסיק כל פעילות פוליטית ועסקית, הוא יכהן תקופה ארוכה אחת בלבד. לאחר מכן לא ישוב למלא תפקידים פוליטיים.
חלוקת תחומי הפעולה בין הקהילות והשלטון המרכזי יוגדרו בחוקה. החוקה תובא לאישור משאל עם. לאחר אישור החוקה יוקם, במסגרת הבית העליון, בית-דין שישמש פרשן לחוקה. ייקבע נוהל לשינוי החוקה ע"י משאל עם לפי יוזמת רשות ממלכתית או קבוצה גדולה של אזרחים. נורמות הנדרשות ממנהיגים, תוגדרנה במישור החינוכי והחוקתי. החוק הפלילי אינו יכול לשמש מבחן להתנהגות מנהיגים ונבחרי ציבור. לכן ועדה של הבית העליון תשמש כבית דין לנבחרי ציבור ותפעל על-פי כללי אתיקה שינוסחו למטרה זו. - ביטול מוסד הנשיאות
*יוקם צוות מקצועי של עורכי דין שיבחנו כארגון של חוקי האדם ומדינה המותאמים לתקופתנו
